The 2-Minute Rule for ספאם

החלטתי להשקיע קצת מחשבה בנושא, אם זוהי אמת "אוניברסלית", איך ייתכן שהמספרים אינם מסתדרים? בסוף מצאתי פתרון, לדעתי חדשני, אך קל מאוד לביצוע.

יש שם גם איזו תאוריה על האשמת הממשלה במצב ועוד כמה הסברים.

ובגלל שקופת גמל לא יודעת לתת לכם קצבה, תצטרכו בכל מקרה להעביר את הכסף דקה לפני הפרישה לקרן פנסיה כדי שתוכלו למשוך אותו.

כשמדברים על ״מנגנון השוק״ ו״כשל שוק״ הרבה פעמים מתייחסים לצד ההיצע - לחברות שמספקות מוצרים ושירותים לציבור.

אני אתכם. אותי עניינו הנתונים על ישראל, אבל אם תקראו בעיון את הראיון בדה-מרקר עם פיקטי, תראו שהוא מציין שהוא פנה לרשויות בישראל מספר פעמים לקבל נתונים על עושר האוכלוסיה, אך הן סירבו למסור אותו או טענו שאין אותו בידיהם.

כחודש לאחר מכן פרסם מרכז טאוב את דוח מצב המדינה השנתי שלו. בדוח יש פרק שכתב איתן רגב ומנתח את הנתונים של אותו הסקר שערך הלמס.

בניית מודל כזה והתאמתו לציבור הלווים לוקחת זמן ומקצועיות, וכאן אנו מגיעים לניתוח של הלוואות עמיתים כנכס להשקעה.

בסיומו הבטחתי שאסביר את הטענה שלי ביתר פירוט, אבל מכיוון שאני עדיין אוסף נתונים, החלטתי לכתוב פוסט על תופעה די מוזרה (לדעתי) שעולה הרבה כסף לאזרחים בישראל.

אני רואה לאחרונה הרבה מיקוד על חלוקת ההכנסות בישראל (ובעולם בכלל). אנשים רבים אומרים "השיטה אינה מחלקת את הכספים בצורה הוגנת או שוויונית, ולכן צריך לשנות את השיטה".

אני חושב שהישראלי הממוצע פשוט פותח את חשבון הבנק שלו, ומחליט על פי מצב החשבון האם הוא פסימי או אופטימי.

[הערה אנקדוטלית - אולי כלכלנים לא טובים בתחזיות מאקרו, אבל המודלים של תחזיות אשראי לצרכנים שבונים כלכלנים די מדויקים, ולכן הבנק שלכם נותן לכם הלוואה בריבית נמוכה ולשכנכם בריבית גבוהה].

במילים אחרות - בהנתן מספיק זמן, תחושות הציבור בסוף יתממשו, או שהציבור יתקן את תחושותיו ויתאים אותן למציאות.

זהו נכס מסוכן ואין לנו מספיק מידע עליו - נכון מאוד. כל השקעה אלטרנטיבית היא מסוכנת.

אם תסתכלו על הסיבה ללקיחת הלוואה בארה״ב, תראו שעיקר הסיבות המצוינות הן מיחזור הלוואות והקטנת חוב האשראי. check here כלומר ״יש לי חוב בריבית יותר גבוהה, ואני רוצה להקטין את הריבית שאני משלם״.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *